Wednesday, 13 August 2014

A Debate with a Professor of Talmud

I had an email correspondence and also met face to face , over lunch, with a Professor of Talmud at Bar Ilan University. I think the correspondence is valuable, and that is why I am posting it here. He writes in Hebrew, and I write in English, although we both understand each other.

~~~~~~~~~~~                    ~~~~~~~~~~~~~            



שלום
א.       אין לי ולא הייתה לי שום מטרה בספר, להטיף לאמונה או נגדה. בסך הכל ניסיתי להראות את תולדותיה של התורה שבע"פ.
ב.       אין צל של ספק, שלפני משה וקבלת התורה, העם  הישראלי (אם אפשר לקרוא לו עם) נהג מנהגים, כמו כל עם אחר. אי אפשר להוכיח שמנהגים אלו צוו על ידי אלקים. יכול להיות שלפחות חלקם, הם מנהגים מקומיים של העמים שסביבותם.
ג.        עם מתן התורה בימי משה (גם את זה לא התכוונתי להוכיח שאלקים נתן את התורה), חלק ממנהגים קדומים אלו נכתבו בתורה שבכתב, והפכו לתורה שבכתב. דרך אגב, חלק מן המנהגים שונו במקצת, לדוגמא יבום: בימי יהודה גם החותן מיבם את כלתו, ואילו לאחר מתן תורה רק אח יכול ליבם. אך ברור שחלק הגדול של המנהגים הקדומים נשארו כפי שהם והעם המשיך לנהוג כבעבר. אי אפשר לשנות בני אדם ומנהגיהם ביום אחד. ראה לדוגמא את חטא העגל. למרות מתן תורה העם המשיך להאמין באלילים. 
ד.       מתן תורה – כתיבת חוקים כל שהם, לא יכולים לעצור את התפתחות החיים ואת השינויים בחיים ובתפיסות העולם של בני האדם. לכן יש צורך תמידי בהתאמת ההלכה אל החיים ואת החיים אל ההלכה. לכן בימי משה עצמו ב – 40 שנה במדבר, היו שאלות רבות וחידושים הלכתיים רבים, כגון: פסח שני, בנות צלפחד וכד'. כך קורה עד ימינו שיש צורך בחידושים הלכתיים – התאמת ההלכה אל החיים ואת החיים אל ההלכה.
ה.       גם מה שכתוב במפורש בתורה מצריך פרשנות, אנחנו באמת לא יודעים מהן טוטפות, אנחנו לא יודעים בדיוק מהו 'פרי עץ הדר' ועוד דברים רבים אחרים. לכן צריך פרשנות. ברור שמשה הסביר כפי שהוא הסביר – וזה חלק מהתורה שבע"פ. אני לא טוען שאנחנו יודעים בדיוק איך בדיוק משה הסביר.
ו.        תורה שבע"פ מכילה 3 חלקים:
1.          מנהגים קדומים שלא נכתבו בתורה שבכתב. קשה להוכיח אותם וכנראה שנשארו מעטים כאלו. אני מניח שנתינת 'ספר כריתות' לצורך גט הוא מנהג קדום. מה שכתוב היום בגט הוא לאו דווקא קדום. לכן ראה מחלוקות התנאים על נושא זה.
2.          פרשנות כלשהי על התורה שבכתב. יכול להיות שמשה הסביר ש'פרי עץ הדר' הוא איצטרובל של ארז או של ברוש או שכל אחד יכול לבחור לעצמו איזה עץ שהוא רוצה רק שיהיה 'דר באילנו כל ימות השנה'.
3.          חידושים הלכתיים – התאמה למציאות, לפעמים משנים את המציאות, לדוגמא: לא אוכלים בשר וחלב ביחד, אע"פ שהתורה לא מצווה על כך. ולפעמים משנים את ההלכה, לדוגמא: מלחמה בשבת, לא לתקוע שופר בראש השנה שחל להיות בשבת ועוד הרבה דוגמאות.

כמו בכל עם ובכל מדינה, אם רוצים להיות עם אחד או מדינה אחת, צריך חוקים, צריך לתת את הכח לקבוצת אנשים אחראים שיחליטו בשבילנו מה הם החוקים (פרלמנט). מי שעובר על החוקים נענש. גם בדת היהודית כל זמן שהיה כח בידי קבוצה מסוימת – כנסת גדולה לא היו מחלוקות והעם והדת הייתה אחת. רק עם תחילת המחלוקות וחוסר היכולת להכריע, העם נעשה חלקים חלקים ואפילו תלמידי שמאי הרגו בתלמידי הלל. וזה הביאו לחורבן העם, המדינה והמקדש.
אנחנו חייבים, גם בימינו לקבל עלינו, אבל כל העם בלי יוצא מן הכלל, גוף אחד שיחליט מה נכון מבחינת הדת היהודית לעשות, אם לא, בעוד כמה דורות לא נכיר את עצמנו כעם אחד וכדת אחת. כמו שהיהדות והנצרות, הקראים, השומרונים, השבתאים ועוד קבוצות דומות שיצאו לגמרי מן היהדות.
מה בדיוק אלקים רוצה אין אנו יודעים ולעולם לא נדע. אבל צריך להפקיד זאת בידי אנשים חכמים ואחראים שיכולים לצפות לרחוק ולדעת כיצד לשמור על העם היהודי כעם וכדת.
זה בינתיים להיום
כל טוב
אפרים

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~                                                                     ~~~~~~~~~~~~~







Shalom Ephraim,

Thank you for your quick, kind, and excellent response.  One of the reasons I liked your book is because you cover a wide range of arguemtns,without  pushing a "narrow" ideology. For example, the violence between Bet Shammai and beth Hillel , of some 3000 deaths - is not something which is written in mainstream books.

I agree with you on many, many ideas and principles you bring in your book, and in your letter of today. Sadly, the division  between the HAREDI  and Tzioni Rabbanut today, on conversions, is a remembrance of the violence between Shammai and Hillel - and will lead to another split in who is "Jewish".

I am trying to write a book on the written Torah.   My theory begins with the following question:

Who /what  was the first commentary on the Torah? The answer is, Joshua. If you read carefully, the NaKh is a commentary on the Torah!

In your book you introduce many paragraphs with the word "surprise" - because  much of what you reveal is surprising!  And the fact that the Neviim are the real "meforashim" on the torah, is also surprising.

So, an example in your letter of today, is  .פרי עץ הדר

This is common Rabbinic argument for Oral Law.

But, another surprise, is that we don't need the rabbis' interpretation, becasue we have the Sofrim interpretation:

In Nehemiah 8, we read:

טו  וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ, וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל-עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר--צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן, וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת:  לַעֲשֹׂת סֻכֹּת, כַּכָּתוּב.  {פ}


It is surprising, that Ezra and Nehemiah, who we  cannot reject as apikorsim,  understood exactly what  פרי עץ הדר   means.  It means  עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן,
Olive tree and olives.

And the 4 species were not in those days used to "shake", which is again a surprise. The Sukka was constructed from them!

And another surprise - the divisions did not begin when Hillel and Shammai's schools forgot their learning.  Again, we look to the Neviim , and this example is very relevant today, in this 4th month  (tammuz is a name of a babylonian god!) .

In Zech. 7, we find the first debate between the Karaites and the Rabbanites:

ה  אֱמֹר אֶל-כָּל-עַם הָאָרֶץ, וְאֶל-הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר:  כִּי-צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה--הֲצוֹם צַמְתֻּנִי, אָנִי.

More surprising, is that the Rabbinic commentators on this agree that there was no basis to the "new fasts" - no halachic basis!  (eg Ibn Ezra).

There are many logical absurdities in the Oral Law's depiction of the Torah and Neviim.

eg Rambam, the greatest Orthodox mind in history, says that if a prophet reveals anything contrary to the Oral Law, that prophet must be killed!  Unfortunetely for rambam,  Moses, Joshua, Jeremiah,Yechezkel, Zechariah all revealed Law contrary to the oral law. This, to me is perhaps a hint why

a) we have no more prophets - they were killed off by the rabbis
b) We have no more Temple, violence of the rabbis, which you have illustrated.
c) We have no way of reaching the truth - because the rabbinical mindset, as mentioned  Rambam on his intro to the commentary to the Mishna, anyone who contradicts the Mishna/talmud, is to be put to death.  Even if it is Joshua or Elijahu.


We are discussing exactly the same points - we are tackling them from different perspectives.

However, there is at least one aspect of the Oral Law which although you have touched on in your book, I don't think you have categorised it, at least not from my memory.

The oral law can make an absurd and deliberate departure from the Torah, with no basis in logic or honest study of the Torah.

Examples:

1) Shaatnez - even though this is explicitly forbidden, the rabbis make it the fabric of the   Beged Kohanim.  This is a deliberate attempt to pollute the temple. (This was successfully done by Y'BZ, in the subject of the red heiffer and impurity of the dead, which you gave much attention to in your book).

2) The mis-formulation of Shemen MIshchat, the annointing oil. Whereas The Torah teaches  the Cinnamon is 250 Shekalim, the rabbis change the proportion to 500, relative to the other ingredients.

3) Sefirat haOmer - this is the most well known example.  there is no single proof that the rabbis bring that works.  If you can add , and have the mathematical knowledge of an average 11 year old child,  Shabbat is Shabbat. Pesach is 14th of Aviv, and מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח   is the 15th of Aviv (nissan - both a babylonian month and car manufacturer) Joshua 5, 11.
Again, Ibn Ezra, the Orhtodox rabbi, warned his less educated colleagues NOT to try to bring a proof from Joshua, because Joshua denies the rabbinical position on the Omer!!!


Thanks again for your letter.

I hope we can continue our discussions.

Shabbat Shalom!






No comments:

Post a Comment